פרשת השבוע בראשית | הבראשית בתוכי
עומק לפרשת בראשית
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"
— משפט הפתיחה של התורה, הוא גם המשפט הפותח את כל מסע התודעה האנושית.
1. הפתיחה: בריאה כתהליך תודעתי
“בראשית” איננה רק התחלה בזמן, אלא ראשית במחשבה. הקבלה מלמדת כי “בראשית” רומזת על "חכמה" – ראשית הספירות בעולם האצילות.
הזוהר אומר:
"בראשית – בחכמה אתבריא עלמא"
העולם נברא בחכמה, כלומר מתוך מחשבה עליונה, מתוך תכנית אב־תודעתית שקדמה לכל צורה חומרית.
במונחים מודרניים – זוהי המפץ התודעתי, רגע שבו "האנרגיה" הפכה ל"חומר", בדיוק כפי שמתארת הפיזיקה הקוונטית את רגע המפץ הגדול (Big Bang).
כשהתורה אומרת “והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום”, היא מתארת מצב של פוטנציאל מוחלט. לא כאוס במובן של חוסר סדר, אלא מקום שבו כל האפשרויות קיימות בבת אחת — תוהו כמרחב מידע גולמי.
מבחינת הנפש – זהו השלב שבו האדם טרם הגדיר את עצמו, שבו התודעה עדיין לא לבשה צורה.
2. “ויאמר אלוהים יהי אור” – האור הראשון
האור הראשון איננו אור פיזיקלי, אלא אור רוחני – אור הידיעה, ההבנה, ההכרה.
חז"ל קוראים לו “אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא”.
זהו רגע שבו נברא ההבדל – בין חושך לאור, בין חוסר הבחנה להכרה.
מבחינה נוירולוגית, זהו רגע ההדלקה של קליפת המוח הפרה־פרונטלית, מקום הבחירה והמודעות העצמית.
מבחינה רוחנית – זהו רגע לידתה של הבחירה החופשית.
"ויהי אור" – זו הקריאה הקדומה ביותר להתעוררות.
האור הוא מודעות, והחושך הוא שכחה.
בכל פעם שאדם מתבונן, מתעורר או אומר “אני רואה” – הוא ממשיך את אותו פסוק בראשיתי.
3. ששת ימי הבריאה – קוסמולוגיה, ביולוגיה, תודעה
כל יום בבריאה הוא שלב בהתפתחות רב־ממדית – פיזית, נפשית ורוחנית.
יוםנבראמשמעות קבליתהקבלה מדעיתראשוןאור וחושךההבחנה, לידת התודעהמבנה האור והאנרגיה ביקוםשנירקיעגבולות בין עולמות, שדה אנרגטימבנה האטמוספירה והשדה המגנטישלישייבשה וצומחהתגשמות, לבוש לחייםהופעת הביוספרה והצמחים הראשוניםרביעיהמאורותזמן ומקצב סנכרון ביולוגי (שעון צירקדי)חמישי עוף ודגים תנועה וחופשהתפתחות החיים במים ובאווירשישיאדםמודעות עצמיתהתודעה האנושית – הקפיצה האבולוציוניתשביעישבתאיזון, השבת האחדותמנוחה מערכתית, הומאוסטזיס
כל שלב נושא בתוכו מהלך פנימי של “הפרדה” ואחר כך “איחוד”.
כך גם באדם – בכל תהליך התפתחות עלינו להבדיל (מה אני לא) כדי לדעת מי אני כן.
4. האדם – "בצלם אלוהים"
הפסוק:
“נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”
פותח דיון פילוסופי עצום. מי זה "נעשה"? ולמה ברבים?
הקבלה מפרשת זאת כקריאה אל כל מדרגות המציאות – הספירות, העולמות, הכוחות האלוהיים הפועלים יחד ביצירת ה”אדם”.
האדם הוא יצור רב־שכבתי, הכולל בתוכו את כל העולמות: עשייה, יצירה, בריאה, אצילות.
מבחינה ביולוגית – האדם הוא תוצר של אינטגרציה: עפר (חומר), נשמת חיים (אנרגיה), ותודעה (רוח).
כלומר, האדם הוא מיקרוקוסמוס של הבריאה – יקום קטן שמכיל את כל הבריאה בתוכו.
5. סיפור גן עדן – הפרדס
וכאן נכנס הפרדס: פשט, רמז, דרש, סוד.
• פשט: גן עדן כגן פיזי, מקום של שלווה והרמוניה.
• רמז: "עץ החיים" ו"עץ הדעת" כסמלים למערכת העצבים ולמודעות – האחד מייצג זרימה טבעית, השני ייצוג יתר של שיפוט.
• דרש: גן עדן כמשל למצב תודעה שבו האדם מאוחד עם האלוהות.
• סוד: גן עדן הוא עולם האצילות, מקום שאין בו נפרדות.
האכילה מעץ הדעת לא הייתה “חטא”, אלא תהליך התפתחותי: נפילת התודעה מהאחדות אל הדואליות, כדי שתוכל לשוב ולהתאחד מבחירה.
כך נולדת ההכרה, אך גם הסבל – כי ההבחנה תמיד יוצרת פער.
6. נופלים וקמים – קין, הבל והצל האנושי
קין והבל הם שני כוחות בתוכנו:
קין – הרצון לשליטה, לאחז במציאות;
הבל – הרוח, השחרור, הנשיפה.
כאשר קין קם על הבל – זה הרגע שבו האגו משתלט על הנשמה.
אך גם שם מתחילה דרך התיקון – האדם מגורש מהאדמה, אך מתחיל לקרוא בשם ה'.
התפילה נולדת.
7. המדע והקבלה – נקודת השקה
ככל שהמדע המודרני מתפתח – הפיזיקה הקוונטית, חקר ה-DNA והתודעה – הוא הולך ומתקרב לתובנות עתיקות של חכמת הקבלה.
שניהם מסכימים שהיקום אינו רק חומר, אלא שדה תודעה רוטט.
שניהם מלמדים שהאדם שותף פעיל בבריאה – צופה המשפיע על הנצפה.
“אין עוד מלבדו” – אין מציאות חיצונית מנותקת, רק הד החוזר לתודעה האלוהית שבתוכנו.
8. סיום – שבת בראשית, מנוחה כמצב תודעה
השבת איננה רק מנוחה מעבודה, אלא השבת האחדות.
חזרה לשורש, לשקט הפנימי שלפני ההבחנה.
“וינפש” – מלשון ונפש, לשוב לנשמה.
במונחים מודרניים – זהו מצב של וויסות עצבי, שבו מערכת העצבים חוזרת לאיזון, הגלים המוחיים מואטים, והאדם שב להוויה.
✨ סיכום:
בראשית מלמדת אותנו שכל התחלה – אישית, קוסמית, או רגשית – נולדת מתוך תוהו.
האור הראשון לא בא מבחוץ, אלא מתוכנו.
וכל מעשה בריאה מתחיל במחשבה אחת:
"יהי אור" – בתוכי.
| שלב בבריאה | הפסוק | המהות הפנימית תודעתית | היבט קבלי | מקבילה מדעית / פסיכולוגית |
|---|---|---|---|---|
| 1. האור הראשון | "יהי אור" | התודעה מתעוררת ההכרה בעצמי נולדת | ספירת חכמה – הברק הראשון של הידיעה | רגע ההתנעה של הנוירונים במוח; היווצרות מודעות עצמית |
| 2. הבדלה בין מים למים | "ויבדל אלוהים בין המים אשר מעל לרקיע..." | הבדלה בין חומר לרוח, בין פנימי לחיצוני | ספירת בינה – גבול, הבחנה, הבדלה | הפרדת שכבות תודעה: תודעה עליונה (מחשבה) ותודעה תחתונה (רגש) |
| 3. הופעת היבשה והצומח | "ותראה היבשה..." | התגשמות הרעיון למציאות; התחלה של יצירה מוחשית | ספירת תפארת – ביטוי, יופי, איזון | תהליך גיבוש זהות; מימוש רצון דרך פעולה |
| 4. המאורות | "יהי מאורות ברקיע השמים..." | סדר וזמן — שליטה במחזוריות ובתודעת זמן | ספירת נצח והוד – איזון בין זכר לנקבה, בין שמש לירח | סנכרון ביולוגי, מחזוריות הורמונלית, ויסות ביולוגי רגשי |
| 5. בעלי החיים והמים | "ישרצו המים שרץ נפש חיה..." | התעוררות התשוקה, החיות, הדחף | ספירת יסוד – כוח החיים והחיבור | האנרגיה הליבידינלית; מערכת העצבים הסימפתטית |
| 6. האדם | "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" | הופעת ה'אני' היוצר – היכולת לשקף את האלוהות | ספירת מלכות – מימוש, שלמות, ביטוי האלוהות בעולם | שלב הבגרות התודעתית; אחריות, בחירה חופשית ויצירה |
בברכה ובאהבה בלי תנאי
🌿 למי שרוצה לקרוא מאמרים נוספים ולצלול לתוכן מעמיק ברוח היהדות בלי הפן הדתי
אני מזמינה אתכם לערוץ הוואטסאפ שלי – שם אני משתפת הגיגים, תובנות וקריאות עומק לשבוע
אסתר מיכל קציר
מרצה ומנטורית לחיבור בין גוף נפש ותודעה ומייסדת "בחזרה למקור"
מקווה שהקריאה רוממה בך איזה ניצוץ מעוגן יותר של אופטימיות...
בברכה ובאהבה, אסתר מיכל קציר.
קישור להצתרפות לערוץ ברוח היהדות, בלי הפן הדתי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה