בלוג למאמרים בנושא גוף נפש תודעה, מיומנויות מנטאליות והערכה עצמית. מתוך הכרת העצמי. על כל המשתמע

הפיצול למותגים – והמהות המאחדת שמניעה את הכל כשהדרך מתבהרת — האסטרטגיה משתנה. וכשהאסטרטגיה משתנה — הזהות הופכת מדויקת יותר. יש לי סיפור שהתחיל ברמת אביב. שם, הבנתי שהמרדף הבלתי-נגמר אחרי "עוד כסף, עוד בגדים, עוד דברים" לא באמת ממלא חלל. להפך — הוא יוצר חלל. הרגשתי ריקנות שקטה שביקשה לעצור לרגע ולשאול: נו, ו? זהו זה מסתכם בזה? בשלב מסוים לא מאוחר מידי, משהו בי כבר לא הצליח להישאר שם. יצאתי למסע אחר — חיפשתי את מה שמתחת לפני השטח. עברתי מהזוהר העירוני לצליל המדורה, מהקניונים אל הפנג'אן, מה"צורך" אל ה"התבוננות". ושם, בתוך השקט, גיליתי את מהות הדיוק הפנימית שלי. שנים הייתי עסוקה ב חיפוש בארות . חפרתי לעומקים: תורות, גישות, זרמים, תרבויות, פסיכולוגיה, אנרגיה, שפה יהודית, שפה אוניברסלית. אספתי, ניסיתי, בדקתי, זיקקתי. כל כלי עבר דרך החיים שלי לפני שקיבל מקום בשיטה. - ונקודה חשובה לציין, שבמקור שלי ורוב שנותיי על גיל 15 (שעזבתי את בית הורי ברמת אביב לעיר הגדולה, עבדתי השכרתי דירה  וגם אז כבר התנהלתי כפרילנסריט במקביל להיותי מלצרית.) אז חשוב לציין כי זה חלק...

פרשת תולדות היא אחת הפרשות שהופכות להיות מראה פנימית. לא מראה היסטורית חיצונית, אלא מראה פנימית שחושפת את מה שמתחולל בנפש האנושית. היא פותחת חלון למאבקים עמוקים, לדחפים, לפחדים, למסכות זהות, לדפוסים משפחתיים, לכוחות מנוגדים ולחיפוש עקשני אחר מים חיים. הכול מתחיל עוד לפני לידתם של יעקב ועשיו. רבקה מרגישה תנועה פנימית סוערת. יתרוצצות. הפרשה מתארת זאת ברובד פשוט, אבל העולם הרוחני והמנטלי רואה בתמונה הזאת אמת עמוקה על כל אדם. גם בתוכנו מתרוצצים שני כוחות. צד אחד מחפש משמעות, עומק, בנייה איטית ונאמנה. הצד השני מחפש הקלה, רווח מהיר, סיפוק רגעי או תגובה אימפולסיבית. רובנו מכירות היטב את הרגע שבו שני הקולות מתנגשים. אחד מושך למעלה, והשני מושך למה שעכשיו מרגיש הכי קל. ומיד הפרשה מעבירה אותנו אל דמותו של יצחק. שקט. לא דרמטי. לא לוחם. כמעט לא מדבר. אבל בעומק – הוא אחד המורים הגדולים של התולדות. יצחק מייצג אדם שבונה את חייו מן הפנים החוצה. אדם שלא צריך להכריז על עצמו כדי להיות יציב. הוא חופר בארות. לא מים על פני השטח. לא פתרונות בזק. חפירה. התמדה. גילוי המים שנמצאים מתחת לכל שכבה של אבק. וכשבאים ל...

לך־לך: שלושת הקווים של הבריאה ומסע הנפש בפרד״ס כל קריאה בתורה נפתחת באות — אבל רק לפעמים האות עצמה נושאת את כל הסוד. פרשת לך־לך נפתחת בלמד וחית. שתי אותיות שהן שער. הלמד , קו עולה, מציינת למידה, התעלות, חיבור אל הספירות העליונות — בינה, חכמה וכתר. החית , פתח המחבר בין עליונים לתחתונים, מגלמת את המפגש, את החיבור הקוסמי — המקום שבו האור עובר ונושם בתוך החומר. כך, עוד לפני שאברהם הולך, התורה רומזת: כל מסע אמיתי מתחיל בחיבור אנכי — בין השורש העליון לנשימה האנושית, ובין הנשימה לאדמה שעליה אנו הולכים. הליכה אל עצמך – דיאליזה רוחנית "לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך." שלושה מעגלים של עזיבה — ארץ, מולדת, בית אב. שלוש קליפות שהנשמה עוברת דרכן במסע ההתעוררות שלה. ההליכה הזו היא לא רק פיזית. היא תהליך דיאליזה תודעתית – סינון של הרעלים הנפשיים שהצטברו, ניקוי של אמונות ישנות, זהויות חולות, פחדים שירשנו מדורות. אברהם הוא הראשון שמעז לצאת. אבל "לך לך" נאמרת לכל אחד מאיתנו, בכל תקופה, בכל קפיצה תודעתית. המסע הוא פנימי – מ"אני" מצומצם אל ...

עומק לפרשת בראשית "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" — משפט הפתיחה של התורה, הוא גם המשפט הפותח את כל מסע התודעה האנושית. 1. הפתיחה: בריאה כתהליך תודעתי “בראשית” איננה רק התחלה בזמן, אלא  ראשית במחשבה . הקבלה מלמדת כי “בראשית” רומזת על  "חכמה"  – ראשית הספירות בעולם האצילות. הזוהר אומר: "בראשית – בחכמה אתבריא עלמא" העולם נברא בחכמה, כלומר מתוך מחשבה עליונה, מתוך תכנית אב־תודעתית שקדמה לכל צורה חומרית. במונחים מודרניים – זוהי  המפץ התודעתי , רגע שבו "האנרגיה" הפכה ל"חומר", בדיוק כפי שמתארת הפיזיקה הקוונטית את רגע המפץ הגדול (Big Bang). כשהתורה אומרת “והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום”, היא מתארת  מצב של פוטנציאל מוחלט . לא כאוס במובן של חוסר סדר, אלא  מקום שבו כל האפשרויות קיימות בבת אחת  — תוהו כמרחב מידע גולמי. מבחינת הנפש – זהו השלב שבו האדם טרם הגדיר את עצמו, שבו התודעה עדיין לא לבשה צורה. 2. “ויאמר אלוהים יהי אור” – האור הראשון האור הראשון איננו אור פיזיקלי, אלא אור רוחני – אור הידיעה, ההבנה, ההכרה. חז"ל ק...

המים חיים: מרחב הבוטיק שלך לריפוי, צמיחה ושליחות למטפלות, מאמנים ואנשי תודעה: השליחות שלך ראויה למקום מחבק ממש על קצה ההר, בלב הנוף הקסום של זכרון יעקב, קם לחיים "המים חיים" – מרכז בוטיק חדשני, שנוצר במיוחד עבורך. זהו אינו רק חלל להשכרה; זוהי סביבה שנבנתה כדי לתמוך בצמיחה המקצועית והאישית שלך, ולאפשר לשליחות הריפוי שלך להתקיים בשלווה, איכות וקהילה תומכת. אנו מזמינים אותך להצטרף למרחב שבו העבודה שלך והנוכחות שלך נושמות יחד.המים חיים: מרחב הבוטיק שלך לריפוי, צמיחה ושליחות המרחב: אווירה מרפאת ותנאים גמישים מרכז הבוטיק "המים חיים" מציע חלל מעוצב, המאובזר באופן מושלם ומותאם לשיחות עומק, ייעוץ אישי ומפגשי תודעה. האווירה הכללית נבחרה בקפידה כדי להיות נינוחה ומכילה, תוך שמירה על סטנדרט מקצועי גבוה. זמינות ותנאי שכירות גמישים המרכז פועל בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 09:00 ל-20:00, ומציע גמישות מקסימלית: חדרים מאובזרים: מתאימים באופן מושלם לעבודה בשיחה וישיבה. שכירות גמישה: אפשרות לשכירות לפי שעות על בסיס מקום פנוי, או הצטרפות למסלול חודשי ממוקד וחסכוני. מחיר קהילתי: המס...

🌹 שמיני עצרת ושמחת תורה – הסוד הקבלי של האיחוד וההתחדשות יש חגים שמהירים את הנשמה באור גלוי – ראש השנה בקול שופר, יום כיפור בלובן, סוכות בצבעים ובשמחה. ויש יום אחד בשנה שבו האור כל כך עליון, שהוא מתכנס פנימה, שוקט, נאסף אל הלב. זהו שמיני עצרת – החג שבו הבורא כביכול אומר: “קשה עליי פרידתכם, עִכבו עמי עוד יום אחד” (מדרש סוכה נ"ה). לא עוד סעודה לעולם, לא עוד שבעים אומות. רק הוא ואנחנו. לא בעוצמה חיצונית – אלא בשקט, באינטימיות. וכשאנחנו מצליחים לעצור, לעצור באמת, להרגיש את האור נאסף לתוך הגוף – אז מתפרץ הריקוד של שמחת תורה . 🌿 שמיני עצרת – העצירה הקדושה המילה "עצרת" איננה סתם מנוחה. היא עצירה שמחוללת איחוד . כל הספירות, כל האורות, כל העבודה הרוחנית של חודש תשרי – נאספים ומתעבים לנקודה אחת בלב. אם בראש השנה נברא הכלי, ביום כיפור הוא נטהר, ובסוכות הוא התמלא באור של חסד ואחווה – אז בשמיני עצרת הכלי נחתם, נאסף פנימה ומתקדש. בקבלה זהו יום של ספירת הבינה , אם הבנים, המכילה את כל שבע הספירות שמתחתיה (חסד עד מלכות). הבינה עוצרת את השפע כדי שיישמר ויישקע בתוכנו . זו...

שילוח הקן, השכינה והסוכה: מסע השיבה הקוסמי של הנשמה הטקסט שלפנינו חורג מגבולות מאמר רגיל; הוא מסע פיוטי-רוחני השואב את עומקו ממעיינות הקבלה והזוהר, וטווה חוט מקשר בין מצוות תמימה, דרך גלות היסטורית, ועד לחוויית הקן הארצית של חג הסוכות. זהו ניסוח המבקש לא רק לפרש אלא גם לעורר, להאיר ולחבר את הקורא אל פעימת הלב המיסטית של הבריאה. 🕊️ הניגוד הקדוש: האם, הבנים וסוד השילוח אחד הרגעים המרתקים והעמוקים ביותר בתורה מצוי במצוות שילוח הקן: "כי יִקָּרֵא קן ציפור לפניך בדרך… שלח תשלח את האם, ואת הבנים תיקח לך." מעשה קטן, רך, כמעט יומיומי, הנושא בתוכו, על פי תורת הנסתר, את אחד הסודות המכוננים של המציאות. על פי הזוהר הקדוש, האם המשתחררת אינה אלא דימוי לשכינה העליונה – הנוכחות האלוהית בעולם, ואילו הבנים הם נשמות ישראל הפזורות במרחבי הקיום. כאשר האדם מקיים את המצווה, הוא משתתף במעשה קוסמי של תיקון. השכינה נשלחת, כביכול, למסע נדודים – תנועה המעוררת רחמים ופותחת פתח לברכה ולשיבה. רק כאשר נוצרת ההפרדה הזו, נפתח הפתח לשפע רוחני. זוהי הפרדה למען חיבור עמוק יותר. 🔥 חורבן הבית: השילוח ההיסטורי של ...