בלוג למאמרים בנושא גוף נפש תודעה, מיומנויות מנטאליות והערכה עצמית. מתוך הכרת העצמי. על כל המשתמע

    המים חיים – בית חדש למטפלים ולמאמנים   ממש על קצה ההר בזכרון יעקב הקסומה, קם לחיים מרכז בוטיק בשם  המים חיים , חלל למטפלים, מאמנים ואנשי ריפוי ותודעה זמין להשכרה במחיר קהלתי. המקום פועל בראשון–חמישי, בין  09:00–20:00 , ומציע חדרים מאובזרים, אווירה מרפאת, ותנאים נוחים במיוחד לשכירות גמישה לפי שעות.   מסלולים חודשיים בהתאמה אישית: • 3 שעות שבועיות (12 חודשי) – 400 ₪ • 5 שעות שבועיות (20 חודשי) – 500 ₪ • 7 שעות שבועיות (28 חודשי) – 600 ₪ למי זה מתאים? ✅️פסיכולוגיות קליניות / חינוכיות ✅️מאמנות אישיות / עסקיות / הוליסטיות ✅️מטפלות בשיח רגשי, זוגי או משפחתי ✅️תרפיסטיות באומנויות שדורשות ישיבה / שיחה ✅️ מנחות קבוצות או סדנאות אינטימיות ✅️ מטפלים/ות בתהליכים מבוססי NLP, CBT, מיינדפולנס, דמיון מודרך ✅️ מטפלי נשימה למיניהם ✅️ יש אמבטיה במרפסת אז אופציונאלי למטפלים בקרח (ובתנאי שתביא קרח). וכל מי שעיקר עבודתה מתבצע בישיבה או בשיחה ❌️ מה פחות מתאים: טיפולים שזקוקים למיטות טיפול, שמנים או עבודה במגע – פחות הפורמט ופחות מתאים לרצפת גלריה איך זה עובד? מודל מנוי חודשי:...

🌹 שמיני עצרת ושמחת תורה – הסוד הקבלי של האיחוד וההתחדשות יש חגים שמהירים את הנשמה באור גלוי – ראש השנה בקול שופר, יום כיפור בלובן, סוכות בצבעים ובשמחה. ויש יום אחד בשנה שבו האור כל כך עליון, שהוא מתכנס פנימה, שוקט, נאסף אל הלב. זהו שמיני עצרת – החג שבו הבורא כביכול אומר: “קשה עליי פרידתכם, עִכבו עמי עוד יום אחד” (מדרש סוכה נ"ה). לא עוד סעודה לעולם, לא עוד שבעים אומות. רק הוא ואנחנו. לא בעוצמה חיצונית – אלא בשקט, באינטימיות. וכשאנחנו מצליחים לעצור, לעצור באמת, להרגיש את האור נאסף לתוך הגוף – אז מתפרץ הריקוד של שמחת תורה . 🌿 שמיני עצרת – העצירה הקדושה המילה "עצרת" איננה סתם מנוחה. היא עצירה שמחוללת איחוד . כל הספירות, כל האורות, כל העבודה הרוחנית של חודש תשרי – נאספים ומתעבים לנקודה אחת בלב. אם בראש השנה נברא הכלי, ביום כיפור הוא נטהר, ובסוכות הוא התמלא באור של חסד ואחווה – אז בשמיני עצרת הכלי נחתם, נאסף פנימה ומתקדש. בקבלה זהו יום של ספירת הבינה , אם הבנים, המכילה את כל שבע הספירות שמתחתיה (חסד עד מלכות). הבינה עוצרת את השפע כדי שיישמר ויישקע בתוכנו . זו...

שילוח הקן, השכינה והסוכה: מסע השיבה הקוסמי של הנשמה הטקסט שלפנינו חורג מגבולות מאמר רגיל; הוא מסע פיוטי-רוחני השואב את עומקו ממעיינות הקבלה והזוהר, וטווה חוט מקשר בין מצוות תמימה, דרך גלות היסטורית, ועד לחוויית הקן הארצית של חג הסוכות. זהו ניסוח המבקש לא רק לפרש אלא גם לעורר, להאיר ולחבר את הקורא אל פעימת הלב המיסטית של הבריאה. 🕊️ הניגוד הקדוש: האם, הבנים וסוד השילוח אחד הרגעים המרתקים והעמוקים ביותר בתורה מצוי במצוות שילוח הקן: "כי יִקָּרֵא קן ציפור לפניך בדרך… שלח תשלח את האם, ואת הבנים תיקח לך." מעשה קטן, רך, כמעט יומיומי, הנושא בתוכו, על פי תורת הנסתר, את אחד הסודות המכוננים של המציאות. על פי הזוהר הקדוש, האם המשתחררת אינה אלא דימוי לשכינה העליונה – הנוכחות האלוהית בעולם, ואילו הבנים הם נשמות ישראל הפזורות במרחבי הקיום. כאשר האדם מקיים את המצווה, הוא משתתף במעשה קוסמי של תיקון. השכינה נשלחת, כביכול, למסע נדודים – תנועה המעוררת רחמים ופותחת פתח לברכה ולשיבה. רק כאשר נוצרת ההפרדה הזו, נפתח הפתח לשפע רוחני. זוהי הפרדה למען חיבור עמוק יותר. 🔥 חורבן הבית: השילוח ההיסטורי של ...

מוקדש לעילוי נשמת חברי אחי רעי ידידי ומורי דניאל ישראל גינרמן 🌀 יהיה נשמתך שזורה בצרור החיים ~ לחיים חיבור תפלה לדרך פנימה לעת הנהגת הכתר כִּי אֵין הַחֹשֶׁךְ בַּחוּץ כִּי אִם רַק בְּעֵינֵינוּ, .עַל דֶּרֶךְ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּ. דניאל ישראל גינרמן אדר ה'תשפ"א, עודכן אדר ה'תשפ"ג. להוסיף אור אל מול האפלה, לפדות נפשות האהובות מכל מצר, להביע הודיה ובטחון בדרך ישרה. https://hy.page/sofersipurim בס"ד תפלת הדרך נוסח אשאביאל בו מתפלל אברהם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י-הוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֱבוֹתֵנוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַנְהִיגֶנּוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצְלִיחֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וּמִפְּנֵי לִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת; וּמִפַּחַד וּמִכַּעַס וְגַאֲוָה וְשִׂנְאָה וְרוּחַ שְׁטוּת, וּמִכָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת; וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם. וְהָרֵם רְצוֹנֵנוּ לִרְצוֹנְךָ, ו...

נצבים בסולסטיס: עומק, חשבון נפש והתחלה מחודשת השבוע, בפרשת נצבים , התורה מציבה אותנו בעמידה ברורה: "אתם נִצבים היום כולכם לפני ה’ א-להיכם" (דברים ל״ט, א׳). המילה נצבים לא מקרית – היא קוראת לנו להיות נוכחים, ממוקדים ומחוברים לרגע וללבבנו , לא לברוח מהחושך או מהמורכבות הפנימית שלנו. לא מדובר רק על העם של אז, אלא על כולנו כאן ועכשיו. המסר המרכזי של הפרשה הוא חירות הבחירה: ובחרת בחיים . התורה מזמינה אותנו להבין שהאור והצל בידינו, ובכל רגע אפשר לבחור בנוכחות, באהבה, במודעות, גם כשהמציאות מאתגרת. הסולסטיס: הרגע שבו החושך שולט במקביל, אנחנו נכנסים לסולסטיס – היום שבו הלילה מגיע לשיאו והחושך הארוך ביותר מתחיל. מבחינה קוסמית, זהו רגע של צמצום אור , אך דווקא מתוך עומק החושך מתחילה לבלוב נקודת אור חדשה . הסולסטיס מזכיר לנו על מחזוריות החיים: הלילות הארוכים הם זמן של התבוננות פנימית , התמודדות עם פחדים, משקעים וצללים. אור חדש מתחיל לזרוח דווקא מהמקומות החשוכים, ברגע שבו אנחנו מוכנים להיות נוכחים מול עצמנו. החושך אינו אויב, אלא רחם של יצירה והתחדשות . החיבור בין נצבים לסולסט...

🌹 כי תבוא – כשהרוח פוגשת את הקרקע  פרשת השבוע *כי תבוא* היא פרשה של זיכרון והתבוננות. היא מדברת על ברכות וקללות, על אחריות אישית וקולקטיבית, על שפע ועל הסכנה לשכוח את המקור. אבל מעבר למילים הגדולות – היא בעצם משקפת את החיים שלנו כאן ועכשיו. 1. הביכורים – להכיר תודה על הראשוניות האדם מביא למקדש את הפירות הראשונים שלו. הוא יודע שלא הכול בידיים שלו – הוא זרע, טיפח, עבד קשה, אבל בסוף זה חסד שהפרי צמח. גם בחיים שלנו יש "פירות ביכורים": רגע שבו הילד מחייך אלינו אחרי שבועות של בכי, הפעם הראשונה שבה הצלחנו להרים רעיון בעבודה והוא התקבל, חיוך ממישהו שלא ציפה שנקשיב לו באמת. הביכורים הם תזכורת: לעצור, לשים לב, לא לרוץ הלאה – ולהגיד תודה על מה שכבר נבט. 2. וידוי מעשרות – השפע הוא לא רק שלי האדם מצהיר: נתתי לגר, ליתום ולאלמנה. בחיים המודרניים זה יכול להיות גם: לפרגן לעמית בעבודה במקום להחזיק קרדיט לעצמי, לשים לב לשכן שזקוק לעזרה קטנה, להקדיש זמן איכות למי שבודד. הידיעה שהשפע שלי לא שלי בלבד – הופכת אותו לשפע זורם, ולא נ stagnant. 3. עם סגולה – אחריות ולא עליונות ברית היא לא "אני יו...

"ואתחנן אל ה'" – תודעה, תפילה ותיקון מסע בין קבלה, מדע ונפש בהשראת פרשת ואתחנן וט׳ באב ט׳ באב. פרשת ואתחנן. מקדש חרב ותחינה אלוהית. שני צירים נשזרים זה בזה: חורבן ובקשה, שתיקה ודיבור, שבירה ותודעה נולדת. הפרשה נפתחת בתחינתו של משה, אחרי שנגזר עליו שלא ייכנס לארץ. ט׳ באב – היום בו חרב בית המקדש – נולד מתוך חטא המרגלים, מתוך אובדן אמונה. אך בשורש, שני האירועים נושאים בשורה של תקווה: דווקא אחרי השבר מתעורר הקול. דווקא דרך ה"לא" – נפתחת דלת לפנימיות. מי שמאמין לא מפחד