לחיות במלוא הנוכחות | בהשראת פרשת ניצבים והסולסטיס

---

נצבים בסולסטיס: עומק, חשבון נפש והתחלה מחודשת

השבוע, בפרשת נצבים, התורה מציבה אותנו בעמידה ברורה:
"אתם נִצבים היום כולכם לפני ה’ א-להיכם" (דברים ל״ט, א׳).
המילה נצבים לא מקרית – היא קוראת לנו להיות נוכחים, ממוקדים ומחוברים לרגע וללבבנו, לא לברוח מהחושך או מהמורכבות הפנימית שלנו. לא מדובר רק על העם של אז, אלא על כולנו כאן ועכשיו.

המסר המרכזי של הפרשה הוא חירות הבחירה: ובחרת בחיים. התורה מזמינה אותנו להבין שהאור והצל בידינו, ובכל רגע אפשר לבחור בנוכחות, באהבה, במודעות, גם כשהמציאות מאתגרת.

---

הסולסטיס: הרגע שבו החושך שולט

במקביל, אנחנו נכנסים לסולסטיס – היום שבו הלילה מגיע לשיאו והחושך הארוך ביותר מתחיל. מבחינה קוסמית, זהו רגע של צמצום אור, אך דווקא מתוך עומק החושך מתחילה לבלוב נקודת אור חדשה.

הסולסטיס מזכיר לנו על מחזוריות החיים:

• הלילות הארוכים הם זמן של התבוננות פנימית, התמודדות עם פחדים, משקעים וצללים.

• אור חדש מתחיל לזרוח דווקא מהמקומות החשוכים, ברגע שבו אנחנו מוכנים להיות נוכחים מול עצמנו.

• החושך אינו אויב, אלא רחם של יצירה והתחדשות.

---

החיבור בין נצבים לסולסטיס

שילוב הפרשה והסולסטיס מראה לנו את המסלול האישי והקולקטיבי:

1. עמידה נוכחת – כפי שהפרשה מזכירה, להיות נצבים פירושו להיות במודעות מלאה, להכיר את התחושות שלנו, את הכוחות, את הפגיעויות.

2. חושך ואור פנימי – הסולסטיס מחזק את ההבנה שהחושך הוא חלק מהמחזור: הוא מאפשר התחדשות, צמיחה והתחלה חדשה.

3. בחירה חופשית – החיבור בין השניים מזכיר שהאור אינו נתון לנו אוטומטית. יש לבחור בו, לפעול איתו ולתת לו להנחות אותנו בדרכנו.

כך, בתקופה זו של סוף אלול וראש השנה, המסר ברור: זה זמן לחשבון נפש, לעצירה, לנשימה ולהתבוננות פנימית. המקום החשוך שבתוכנו אינו עונש – הוא קרקע שמוכנה ללבלוב. כל צעד קטן של מודעות, של בחירה באור, בודק את האור שלנו מול החושך ומאפשר לנו לכרוע שורשים של חירות והתחדשות.

---

נקודת התרגול

כדי להרגיש את הקשר הזה באופן אישי, אפשר לעצור לרגע ולשאול את עצמנו:

• איפה אני עומדת עכשיו, על איזה סף?

• איזה חושך מלווה אותי בחיי, במחשבות, ברגשות?

• איך אני יכולה להפוך את החושך הזה למרחב יצירתי שממנו ייוולד אור חדש?

תרגיל פשוט:

1. קחי נשימה עמוקה, התמקדי בגוף ובנשימה.

2. תתבונני על תחושות פנימיות – פחד, דאגה, צער.

3. אמרי או כתבי לעצמך: "אני נוכחת, אני בוחרת באור ובחיים, גם כשאני פוגשת חושך".

4. חזרי על זה כמה נשימות – תרגיל זה מחבר בין החוויה הפנימית למודעות ולבחירה, ממש כמו הדרשה של הפרשה.

---

סיכום

פרשת נצבים והסולסטיס מציבים בפנינו תמונה מלאה: עומק, חושך, אור, חירות ובחירה. השילוב שלהם מדגיש שהחיים הם תנועה בין צל לאור, בין סיום להתחלה, בין פחד לאמון.
בין סיום השנה לראשיתה, בין חושך לאור – אנחנו נקראים להיות נצבים, לנשום, להיות נוכחים, ולזכור שהאור כבר קיים בתוכנו, מחכה שנבחר בו ונאפשר לו לפרוח.

✨ שבת שלום וחג של התחלה מחודשת – מתוך נוכחות, קרקוע ואמונה בכוח החיים שבתוכנו. ✨

---