בלוג למאמרים בנושא גוף נפש תודעה, מיומנויות מנטאליות והערכה עצמית. מתוך הכרת העצמי. על כל המשתמע

מוקדש לעילוי נשמת חברי אחי רעי ידידי ומורי דניאל ישראל גינרמן 🌀 יהיה נשמתך שזורה בצרור החיים ~ לחיים חיבור תפלה לדרך פנימה לעת הנהגת הכתר כִּי אֵין הַחֹשֶׁךְ בַּחוּץ כִּי אִם רַק בְּעֵינֵינוּ, .עַל דֶּרֶךְ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּ. דניאל ישראל גינרמן אדר ה'תשפ"א, עודכן אדר ה'תשפ"ג. להוסיף אור אל מול האפלה, לפדות נפשות האהובות מכל מצר, להביע הודיה ובטחון בדרך ישרה. https://hy.page/sofersipurim בס"ד תפלת הדרך נוסח אשאביאל בו מתפלל אברהם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י-הוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֱבוֹתֵנוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַנְהִיגֶנּוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצְלִיחֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וּמִפְּנֵי לִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת; וּמִפַּחַד וּמִכַּעַס וְגַאֲוָה וְשִׂנְאָה וְרוּחַ שְׁטוּת, וּמִכָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת; וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם. וְהָרֵם רְצוֹנֵנוּ לִרְצוֹנְךָ, ו...

נצבים בסולסטיס: עומק, חשבון נפש והתחלה מחודשת השבוע, בפרשת נצבים , התורה מציבה אותנו בעמידה ברורה: "אתם נִצבים היום כולכם לפני ה’ א-להיכם" (דברים ל״ט, א׳). המילה נצבים לא מקרית – היא קוראת לנו להיות נוכחים, ממוקדים ומחוברים לרגע וללבבנו , לא לברוח מהחושך או מהמורכבות הפנימית שלנו. לא מדובר רק על העם של אז, אלא על כולנו כאן ועכשיו. המסר המרכזי של הפרשה הוא חירות הבחירה: ובחרת בחיים . התורה מזמינה אותנו להבין שהאור והצל בידינו, ובכל רגע אפשר לבחור בנוכחות, באהבה, במודעות, גם כשהמציאות מאתגרת. הסולסטיס: הרגע שבו החושך שולט במקביל, אנחנו נכנסים לסולסטיס – היום שבו הלילה מגיע לשיאו והחושך הארוך ביותר מתחיל. מבחינה קוסמית, זהו רגע של צמצום אור , אך דווקא מתוך עומק החושך מתחילה לבלוב נקודת אור חדשה . הסולסטיס מזכיר לנו על מחזוריות החיים: הלילות הארוכים הם זמן של התבוננות פנימית , התמודדות עם פחדים, משקעים וצללים. אור חדש מתחיל לזרוח דווקא מהמקומות החשוכים, ברגע שבו אנחנו מוכנים להיות נוכחים מול עצמנו. החושך אינו אויב, אלא רחם של יצירה והתחדשות . החיבור בין נצבים לסולסט...

🌹 כי תבוא – כשהרוח פוגשת את הקרקע  פרשת השבוע *כי תבוא* היא פרשה של זיכרון והתבוננות. היא מדברת על ברכות וקללות, על אחריות אישית וקולקטיבית, על שפע ועל הסכנה לשכוח את המקור. אבל מעבר למילים הגדולות – היא בעצם משקפת את החיים שלנו כאן ועכשיו. 1. הביכורים – להכיר תודה על הראשוניות האדם מביא למקדש את הפירות הראשונים שלו. הוא יודע שלא הכול בידיים שלו – הוא זרע, טיפח, עבד קשה, אבל בסוף זה חסד שהפרי צמח. גם בחיים שלנו יש "פירות ביכורים": רגע שבו הילד מחייך אלינו אחרי שבועות של בכי, הפעם הראשונה שבה הצלחנו להרים רעיון בעבודה והוא התקבל, חיוך ממישהו שלא ציפה שנקשיב לו באמת. הביכורים הם תזכורת: לעצור, לשים לב, לא לרוץ הלאה – ולהגיד תודה על מה שכבר נבט. 2. וידוי מעשרות – השפע הוא לא רק שלי האדם מצהיר: נתתי לגר, ליתום ולאלמנה. בחיים המודרניים זה יכול להיות גם: לפרגן לעמית בעבודה במקום להחזיק קרדיט לעצמי, לשים לב לשכן שזקוק לעזרה קטנה, להקדיש זמן איכות למי שבודד. הידיעה שהשפע שלי לא שלי בלבד – הופכת אותו לשפע זורם, ולא נ stagnant. 3. עם סגולה – אחריות ולא עליונות ברית היא לא "אני יו...