🔥 כשמנהיג שוכח שהוא מורה דרך
פרשת קורח – עיון רב־שכבתי
פשט (מה קרה):
קורח, איש לוי, מאתגר את ההנהגה של משה ואהרון.
הוא לא לבד: לצידו 250 נשיאי עדה – לא שוליים, אלא מנהיגים ממרכז המחנה.
הטענה שלהם נשמעת שוויונית ונכונה:
"כי כל העדה כולם קדושים – ובתוכם ה'! ומדוע תתנשאו על קהל ה'?"
אבל משהו מהותי מתחת לפני השטח משתבש – והסיפור נגמר בבליעה באדמה ושריפה משמים.
רמז (הרובד הפסיכולוגי):
המרד לא בא מהשאלה – אלא מהמקום שממנה היא נשאלה.
לא כל מי שמטיל ספק הוא טועה – אבל השאלה האם הספק נולד מתוך אגו, או מתוך חיפוש אמת.
קורח משתמש בשפה של קודש – אבל הוא מדבר מתוך תחרות, לא מתוך חיבור.
וכשהלב לא באמת שותף בדיבור – זו לא אמת.
זה תדר של פירוד, לא של תיקון.
דרש (הבנה רחבה ורגשית):
זה סיפור על מנהיגות – אבל גם על הצל של המנהיגות.
על מה קורה כשהאדם שוכח שהנהגה היא שליחות, לא מעמד.
קורח לא מבקש לבנות – אלא לשבור את הקיים מבלי להציע תחליף פנימי אמיתי.
ומשה? במקום להילחם או להצטדק – הוא נופל על פניו.
מגיב בשתיקה. בחמלה. אולי גם בצער.
ומכאן – הלב נפתח לשאלה:
האם גם אנחנו לפעמים "מובילים" רק כי כואב לנו שמישהו אחר מוביל?
האם הביקורת שלנו באה מתוך רצון להשתפר – או רק כי אנחנו פגועים?
סוד (הרובד התודעתי־קבלי):
קורח מייצג את שבירת הכלים – את האור שבלע את עצמו.
הוא רצה תפקיד של כהן – אור גבוה מדי, בלי הכלי המתאים.
ההתנשאות כאן היא לא רק כלפי משה – אלא כלפי המבנה של המציאות.
כשהאדם רוצה לדלג שלבים – בלי לעבור תהליך נפשי עמוק –
האש שורפת אותו מבפנים.
הקרבה שאינה מדויקת – הופכת לשרפה.
ויש כאן שיעור עדין מאוד:
אפילו דברי קודש, אפילו "כל העדה קדושים" – יכולים להפוך להרעלת אגו,
אם הם לא נאמרים מהמקום הנכון.
הרוחניות הגדולה ביותר – אם אינה מחוברת לענווה, לאהבה, ולשירות –
יכולה להפוך לכוח הרסני.
🔍 ומה זה אומר לנו, כאן ועכשיו?
בעידן של רשתות, קולות, דעות – קל להישמע חכם.
אבל חוכמה בלי עומק היא רק הד.
המבחן האמיתי של מנהיגות – הוא כשאף אחד לא רואה אותך.
זו קריאה עמוקה לכל אחת ואחד מאיתנו לבדוק:
מאיפה בא הדיבור שלי?
האם הוא בא לחבר – או להפריד?
האם הוא בא מבהירות פנימית – או מכאב שעדיין לא ריפאתי?
🌀 סיכום: פרשת קורח קוראת לנו להתבונן – לא רק במנהיגים, אלא בעצמנו.
במקום שבו יש תדר של אמת – גם אם זה שקט, גם אם זה נראה קטן –
שם האדמה לא תבלע, והאש לא תשרוף.
שם יש חיבור.
באהבה,
אסתר מיכל קציר
מרצה, חוקרת, ומנחה תהליכים בתודעה, גוף ונשמה
מחברת בין קבלה, נוירולוגיה ומנהיגות פנימית – בדרכה של אמת.