לדבר עם הבורא בלי מתווכים

 "לדבר עם הבורא בלי מתווכים – הדיאלוג הישיר שבין האדם לבריאה"

מבוא
במציאות שבה רבים מחפשים תשובות דרך סמכות חיצונית – רב, מורה, או 'מבין' – עולה קול עתיק-חדש: הקשר הישיר. לא עם מורה, לא עם שיטה, אלא עם כוחות הבריאה עצמם. המפגש האינטימי, האישי, היומיומי עם החיות הגדולה של הקיום. לא רק אלוהים של הסידור, אלא הנוכחות החיה, הזמינה, שמפעמת בכל נשימה, בכל פנייה פנימית, בכל שיח כנה.

הקיום שלנו כאן – הוא לא מקרי. נבראנו בצלם. כלומר – יש בנו ניצוץ, תדר, יכולת לחוש, להבין, להתבונן וליצור קשר ישיר עם מה שמעבר. לא דרך מתווכים. לא דרך היררכיות. אלא דרך הלב שלנו, דרך הנשמה שלנו, דרך הגוף שלנו שמרגיש את האמת עוד לפני שהמילים מתארגנות.


1. הדיאלוג הפנימי – מתנה מולדת

כל אחד ואחת מאיתנו נולדו עם יכולת להרגיש אמת. להתכוונן. לקרוא מתוך טקסט עתיק – ולזהות את הרטט, את הדהוד הנשמה.

לא צריך לעבור דרך גשר או שומר סף. אין צורך באישור. השיח עם הבריאה מתקיים כל הזמן – השאלה היא רק אם נקשיב לו.

זה יכול לקרות מול עץ. מול פסוק. מול נשימה.
וזה תמיד – תמיד – אישי.

"נשמת אדם תְּלַמְּדֶנּוּ" – (איוב ל"ב, ח)


יהדות וקבּלה זו מהות, לא הלכה. והיהדות היא הרבה יותר מדת.

 היהדות היא הרבה יותר מ'דת', היא טומנת בתוכה פוטנציאל לאורח חיים הרמוני. רוחני, נפשי, מנטאלי ואף פיזי ~ היא פוטנציאל להוויה ומקור לאהבה שלמה, בלי תנאי.



2. תהילים – כלי, לא תיווך

ספר תהילים הוא כלי. הוא לא מכתיב. הוא לא קובע מסלול. הוא פשוט מציע שפה – לשיחה האישית שלך עם המקור. לא מילים גבוהות, אלא קריאה ממעמקים. דיאלוג של אמת.

"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח פְּנֵי ה'" – (איכה ב', יט)

"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" – (תהילים קל')

הפסוקים האלו – אינם טקס. הם מדרגות. הם שערים.
ומה שעובר דרכם – זו הנשמה שלך מתרגמת לך.


לפתוח לעצמך בתהילים
הרבה פעמים נעדיף רב/ מורה/ מתווך כזה או אחר אבל האמת היא שהחיבור שלנו עם הבורא והבריאה זה מנקודה מאוד פנימית בלב. והאנרגיה האדירה הזו תמיד תמיד תמיד פתוחה להאזנה לא מבקש/ת שום מתווך אפשר, זה כן נחמד לפעמים אבל מה שאני באה להזכיר לנו כאן ~ זה שבסופו של יום החיבור הזה הוא אישי. ושאף אחד לא ישדך בינך לבין עצמך. זא״ת אפשר הכוונה ותמיכה פה ושם אבל לא להשען על זה ולזכור שבסופו של יום זה בינך ~ לבינך ובין נשמתך.


3. נבראנו בצלם – לכן איננו זקוקים למתווך

להאמין שנבראנו בצלם, זה להאמין שיש לנו גישה ישירה אל המקור. לא רק דרך דמות סמכות. לא רק דרך ספרים.

הגישה הזו באה לידי ביטוי ביכולת שלך:

  • להרגיש מתי מילה מדברת אליך

  • לזהות אמת בגוף

  • להבין תדר – לאו דווקא פירוש

הקשר עם הבורא – הוא בראש ובראשונה קשר פנימי. וכשמאזינים לו – מתחילים לראות. להרגיש. לדעת.



כמה אמונה יש לך בעצמך ובה׳/ בכוחות הבריאה/ הקוסמוס/ אללה/ בודהה ?

בן אם אני מסכימה אם זה , ובין אם לא. בין אם נעים לי, ובין אם לא. בין אם זה דפוק (בעיניי), ובין אם לא. כל אחד ואחת ותרחיש וסיטואציה ומפגש ומאורע (לא נכנסת עכשיו למצבי קיצון אלא באופן יותר כללי, כללי וספציפי.) מתוך כל ה20 שנה+ שאני חוקרת זרמים... תרבויות... דתות.... גישות... היהדות היא ללא ספק ה׳אחת׳ שהכי מקדשת את ההרמוניה שבין האדם לעצמו׳ לחברו ולסביבתו. והכל בשם טהרת הגוף נפש נשמה תודעה. והכל רבדים על רבדים של רמזים.... אבל למי שנפשו באמת כמהה אזי פ.ר.ד.ס יתגלה בפנייך (; כי מה שהיא היום זה הכי טלפון שבור שיש.



4. הקבלה – לא תורה של מיעוטים, אלא מצפן פנימי
קבלה אמיתית היא לא כת סודית. היא דרך חיים. היא ההסכמה להקשיב למרקם הנסתר שבקיום. היא פתיחות לקבל – את הסימנים, את ההדים, את המילים שמופיעות בדיוק ברגע הנכון.

כאשר אדם פוגש טקסט – מקרא, שיר, משפט – והוא מהדהד לו בגוף, מזיז בו משהו – זהו רגע של קבלה. הנשמה מקבלת. והאדם – מתחבר מחדש.


מקובל לפרש את "בן אדם למקום" כקשר עם הבורא.
אבל מה אם נקרא את זה אחרת?
בן אדם במקומו. בינו לבין עצמו. בינה לבין עצמה.
אם הניצוץ האלוהי שוכן בתוכנו – הרי שהדיאלוג עם הבורא מתחיל מבפנים.
אז לחיים של עיניים פקוחות, של חיבור למה שכבר יש בנו
ללב, לכלים, להבנה ש... אנחנו לא חסרים כלום.
רק לפעמים קצת מסתובבים בגלגל.
אז יהי רצון – שנראה מבעד לאשליה ושנשיל את הפרגוד הזה
פעם אחת ולתמיד – בעולמנו הפנימי והחיצוני. כאחד.
תרתי משמע.
והמבינה – תבין


5. מה זה בכלל לדבר עם הבורא?
זו לא חובה. זו לא משימה.
זה פשוט… שיח. רגע פנימי שבו את/ה בוחר/ת לפתוח את הדלת ולהתבונן החוצה – או פנימה – ולהתחיל את השיחה.

  • לא חייבים לדעת איך.

  • לא חייבים להבין הכול.

  • רק להסכים לשבת, להקשיב, ולומר משהו בכנות.

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו – לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהילים קמה)

#רוחניות_פרקטית





סיכום

החיבור האישי שלך עם כוחות הבריאה – הוא טבעי. לא צריך ללבוש תחפושת. לא צריך לחכות שמישהו אחר יכוון אותך.

אפשר להתחיל בדיוק מהמקום שבו אתה נמצא.
עם הלב הזה.
עם המילים הפשוטות האלו.

הבריאה שומעת.
ואתה – כבר מחובר.

וכל פסוק, כל תנועה, כל נשימה שאתה עובר – היא חלק מהשיחה הזו. שיחה של חיים.

וזו לא רק אמונה.
זו ידיעה נשמתית.
והיא שלך.




אסתר מיכל קציר, נעים מאוד

מרצה וחוקרת קבלה, מדע ותודעה | מייסדת 'בחזרה למקור'

שמי אסתר מיכל קציר,
ואני מלווה תהליכי התפתחות, ריפוי והרחבת תודעה – אישית וקבוצתית – מאז 2016.
אני מאמינה גדולה בפשטות עמוקה: ללמד מושגים שברומו של עולם, אך להנגיש אותם בגובה העיניים, דרך הגוף, הנשימה, החיים עצמם.

את דרכי בעולמות הקבלה התחלתי כבר בגיל 15 – לא רק דרך ספרים, אלא דרך חוויה.
דיאלוג חי ונושם עם הגוף, עם הבריאה, עם המסתורין והמדע גם יחד.
מאז ועד היום אני חוקרת את החיבור שבין פיזיולוגיה לתודעה, בין מדע לרוח, בין תדרים קוסמיים לריפוי יומיומי.

אני רואה בשליחות שלי גשר:
בין עולמות.
בין אנשים לעצמם.
בין יהדות חיה – לבין מי שחשב ש"זה לא בשבילו".


אשת טבע בלב ובנשמה.
מורה ללב. לוחמת אמת.
יוזמת. יוצרת. נושמת. מקשיבה. הולכת את הדרך.

וכשאני מחברת אדם לעצמו דרך המקורות שלנו – להלן היהדות – זו זכות עצומה.
בלי דת.
יש כאן אוצרות. חוכמה בריאותית, רגשית ותודעתית.
והמאמר שצירפתי כאן הוא רק טעימה קטנה מהאפשרי – כולל החיבור הקוסמי שבינינו לבין הבריאה.


📩
אם תרצו להזמין הרצאה, שיעור עומק או סדרה ברוח היהדות, הקבלה או פרשות השבוע – אני כאן: 053-9232024ֿ 
ובמייל backtosource.mentoring@gmail.com


אני מזמינה אתכם גם להישאר מחוברים לבלוג שלי –
לתכנים בגובה העיניים, שמגשרים בין מדע, גוף ונפש.
בדיוק במקום שבו הרבה אנשים מחפשים עכשיו תשובות.
📲 עקבי אחרי תכנים והשראה:
אינסטגרם | יוטיוב | פייסבוק


באהבה,
אסתר מיכל קציר
"בחזרה למקור" – בית להרחבה תודעתית 
רפואה טבעית וקירוב לבבות מ2016

״השמיים שזרו עבורך כוכבים, כל שנותר זה להסכים.״