מהי רוחניות
מהי רוחניות – הגשר בין הגוף לנשמה, וכיצד היא מתחילה דווקא במוח
מאת: אסתר מיכל קציר
האם קרה לך שהתעוררה בך תחושת חיבור עמוקה – אבל לא ידעת איך לקרוא לה? אולי זו הייתה אינטואיציה חזקה, תחושת ידיעה פנימית, או רגע של שלווה צרופה שאין לה הסבר? שאלת את עצמך: מה זה? הנשמה? אולי פשוט "וייב" טוב?
רגעים כאלה הם לא טרנד חולף, ולא עניין של דת. זוהי רוחניות מקורקעת – חוויה עמוקה, נוכחת ומשמעותית, שמתחילה מדרך ארץ: כבוד עמוק, פשוט ואנושי – בין אדם לעצמו, לזולתו, וכן, גם ל"קולות" העדינים והעוצמתיים שבפנים.
לא צריך סמלים נוצצים, לבוש מיוחד, או תזונה ספציפית כדי להרגיש את החיבור הזה. הניצוץ כבר קיים. הוא בפנים. הוא בתוכך. הוא ממש ה-DNA הייחודי שלך. והאם ידעת, שגם על הפן הרוחני הזה יש בלוטה פיזית במוח שאחראית על התחושה/אמונה/ידיעה הזו? זו חוויה שהיא לא "רק רוחנית", אלא ממש פיזית, כי הגוף והנפש הם חד הם.
נ.ר.נ.ח.י: המהות הרוחנית ששוכנת בכולנו
בכולנו מהות רוחנית עמוקה, היא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. בחוכמת הקבלה היהודית, מדברים על חמש דרגות של נשמה – נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה – המכונות בראשי תיבות נ.ר.נ.ח.י.
אלו אינן רק מילים יפות, אלא רמות שונות של תודעה רוחנית, הנטועות בכל אדם מלידה. גם אם שכחנו, גם אם אף פעם לא סיפרו לנו על קיומן, הן שוכנות בתוכנו ומחכות להתעורר:
נפש: הרמה הבסיסית ביותר, זו שמחברת אותנו לגוף ולתחושות הפיזיות. היא ה"כוח החיוני" של הגוף, הדחפים והיצרים. זו הנשמה שנמצאת איתנו כל הזמן, גם כשאנחנו ישנים או חולמים.
רוח: קשורה לרגשות, לתחושות, ולתקשורת. זוהי הרוח המפעמת בנו, מאפשרת לנו להתחבר לאחרים ולחוש השראה. היא המקור לכוחות הרגשיים והאינטלקטואליים הנמוכים יותר.
נשמה: זוהי הרמה השכלית, האינטלקטואלית, זו שמחוברת למחשבה, לתובנות ולתבונה עמוקה. היא מוארת באורו של השכל, ומאפשרת לנו להתעלות מעל האינסטינקטים והרגשות.
חיה: רמה של חיבור עמוק לכוח החיות, היכולת לצאת מגבולות הרגיל, לחוות התעלות וחיבור אינטואיטיבי עוצמתי. זו הנשמה שמפעילה בנו את כוח הרצון והבחירה החופשית, מעבר למגבלות הגוף והשכל.
יחידה: הדרגה הגבוהה ביותר, הנקודה האלוהית בתוכנו. זו מהות שהיא מעבר לכל הגדרה, חיבור טהור ואחדות מוחלטת עם הבורא, מה שמכונה לפעמים "ניצוץ אלוהי". היא המקור לכל שאר חלקי הנשמה.
כאשר אחת או יותר מדרגות הנשמה הללו מתעוררות, זה מורגש. לפעמים ברוך עדין, בלחישה פנימית. לפעמים בטלטלה עוצמתית המערערת את הקיום המוכר. אבל תמיד זה מגיע מבפנים – ממקום שיודע, גם בלי להסביר במילים.
בלוטת האצטרובל: גשר מדע ורוח בין גוף לנשמה
במרכז המוח שלנו, בין שתי ההמיספרות, שוכנת בלוטה קטנה ומרתקת: בלוטת האצטרובל (Pineal Gland). היא המקבילה הפיזית לצ'אקרת העין השלישית (אג'נה צ'אקרה) בתורות המזרח.
מבחינה פיזיולוגית, האצטרובל אחראי על ייצור הורמון המלטונין, המווסת את מחזורי השינה והערות שלנו – קשר עמוק בין הפיזיולוגיה של הגוף לבין מצבי תודעה. אבל תפקידה נוגע הרבה מעבר לשינה.
ה"עין השלישית" בראי ההיסטוריה: תרבויות עתיקות רבות – מההינדואיזם והבודהיזם ועד המצרים הקדמונים – קראו לה "העין השלישית", וראו בה שער לחוכמה אינטואיטיבית, לתפיסה על-חושית, וליכולת לחזות מעבר למציאות הפיזית. הם האמינו שהיא מחברת בין העולם הגשמי לרוחני, ומהווה מרכז לתובנות עמוקות וראיית נסתר.
"מושב הנשמה" של דקארט: הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, "אבי הפילוסופיה המודרנית", היה אחד מהראשונים במערב שהתעמקו בתפקידה של הבלוטה. הוא ראה בה את המקום היחיד במוח שאינו מחולק לשני חצאים (כמו שאר חלקי המוח), ולכן תאר אותה כ"מושב הנשמה" – הנקודה שבה הנפש והגוף נפגשים ומתקשרים באופן אינטימי.
הוכחות מדעיות עכשוויות: גם היום, מחקרים מודרניים מתחילים לגלות את ההשפעה של מדיטציה עמוקה, חשיפה לאור טבעי, ותדרים מסוימים (כמו תדרי סולפג'יו) על פעילות הבלוטה. אנו מבינים שהיא חלק אינטגרלי מהיכולת שלנו לחוש ולדעת מעבר למילים, לחוות תובנות עמוקות וחיבורים אינטואיטיביים, ואף תורמת למצביי "זרימה" ויצירתיות.
כי מה שאנחנו קוראים לו לפעמים "תחושת בטן" – מתחיל בכלל בראש. בלוטת האצטרובל קולטת רמזים עדינים, תדרים, ואף מידע שאינו מודע מהשדה האנרגטי סביבנו. היא מעין "אנטנה" פנימית. הגוף מגיב לתדרים אלה ברמת התחושה (אותה "תחושת בטן"), ורק אז, הלב – מרכז הרגש והאהבה – מתרגם את כל אלו לדרך, לבחירה, לפעולה.
בלוטת האצטרובל ותפקידה בחיבור גוף-נפש
המ.ל.כ הפנימי: מח, לב, כליות – נקודת האיזון ומנהיגות פנימית
כאשר שלושת המרכזים הללו – המוח (המייצג את התודעה והאצטרובל),
הלב (הרגשות) והגשר בין המח לבטן
והכליות (הקשורות לבטן ולמקורות אנרגיה עמוקים על פי הרפואה הסינית/קבלה, ולעיתים מוחלפות עם צ'אקרת מקלעת השמש כאזור כוח) – פועלים בהרמוניה ובחיבור, נוצר בפנים מרחב יציב, בהיר, שקט ורב עוצמה.
בשפת הקבלה והגוף-נפש, זוהי הקשירה של מ.ל.כ – מוח, לב, כליות = מלך פנימי.
זה לא מלך על אחרים. זו לא שליטה חיצונית, כוחנית או מתנשאת. זו מנהיגות פנימית עמוקה:
מנהיגות שמגיעה מהקשבה אמיתית – לקולות פנימיים (האינטואיציה, ה"נרנח"י) וחיצוניים (הצרכים של העולם).
מנהיגות שמבוססת על אחריות – כלפי עצמנו, כלפי אחרים, וכלפי המסע הייחודי שלנו.
מנהיגות שמגיעה מכוונה טהורה – לשרת, להאיר, ולהגשים את הייעוד שלנו מתוך שלמות.
אתגרים בדרך להתעוררות רוחנית וטיפים לקרקוע וחיזוק
הדרך אל רוחניות מקורקעת אינה תמיד קלה. כמו שכל מערכת בגוף ובנפש, גם הבלוטה האצטרובל ומרכזי הכוח שלנו יכולים להיות מושפעים מאתגרים שונים:
פיזיולוגיים:
הסתיידות (Calcification): הצטברות סידן ופלואוריד סביב הבלוטה, שיכולה להיגרם מחומרים במים, תזונה מסוימת (מזון מעובד, קפאין), חשיפה לכימיקלים ועוד. הסתיידות זו עלולה לפגוע ביכולת הבלוטה לתפקד באופן אופטימלי, ולהקשות על קליטת מסרים אנרגטיים.
חוסר איזון הורמונלי: מאחר והאצטרובל קשור למערכת האנדוקרינית, חוסר איזון הורמונלי כללי יכול להשפיע גם עליו.
רגשיים ואנרגטיים:
עומס רגשי ומתח כרוני: סטרס ממושך, פחדים, כעס בלתי מטופל, תחושות בושה או חוסר ערך – כל אלה יכולים לחסום את זרימת האנרגיה לאצטרובל ולמרכזי הכוח בבטן, ולהקשות על קליטת מסרים אינטואיטיביים ועל חיבור עמוק.
חוסר קרקוע: ניתוק מהגוף ומהמציאות הפיזית, התמכרות למסכים, או ריבוי "אוויר" אנרגטי יכולים לפגוע ביציבות ובחיבור המקורקע.
תודעתיים:
ציניות וסקפטיות קיצונית: חסימה מודעת של הפתיחות לעולמות שמעבר לחומר, יכולה למנוע את ההתפתחות של החוש השישי והחיבור הרוחני.
התמכרות לאישור חיצוני: הצורך המתמיד בריצוי ובקבלת אישורים מהסביבה, משתיק את הקול הפנימי ומונע את ההתפתחות של המנהיגות הפנימית.
אבל יש גם חדשות טובות! הנה כמה טיפים לחיזוק וניקוי בלוטת האצטרובל, וטיפוח רוחניות מקורקעת בחיי היומיום:
מדיטציה ומיינדפולנס: תרגול קבוע של שקט פנימי ועבודה עם נשימה מודעת (כמו נשימה סרעפתית) עוזר לנקות את "הרעש" במוח, להפחית סטרס, ומאפשר לאצטרובל לפעול ביתר חופשיות. התמקדות ב"כאן ועכשיו" מקרקעת ומחזקת את היכולת להיות נוכח.
חשיפה לאור טבעי וטבע: השמש הטבעית, במיוחד בבוקר, חשובה לאיזון המלטונין ופעילות הבלוטה. בילוי זמן בטבע, מגע עם אדמה, מים ועצים, מחזק את הקרבה ואת החיבור למהות.
תזונה מודעת: הפחתת צריכת פלואוריד (במים ובמשחת שיניים), מזונות מעובדים, סוכרים וקפאין, לצד צריכת מזונות עשירים בנוגדי חמצון (כמו ירוקים, פירות יער), שומנים בריאים ואומגה 3, יכולה לסייע לבריאות הבלוטה ולכלל המערכת.
שחרור רגשי וטיפול בחסימות: עבודה על שחרור כעסים, פחדים, בושה וטראומות – דרך טיפול, כתיבה, תנועה או כלים אחרים – עוזרת להסיר חסימות אנרגטיות שמשפיעות על כל המערכת ומאפשרת זרימה חופשית יותר.
הקשבה לאינטואיציה: ככל שתקשיבו יותר לקול הפנימי, גם אם הוא לוחש, ותפעלו לפיו – כך תאמנו את האצטרובל והחיבור הרוחני שלכם. סמכו על תחושת הבטן הראשונית.
מודעות לרגשות הגוף: לפתח רגישות לאותות מהגוף: כאבים, מתחים, תחושות. הגוף הוא בית הנשמה והוא מתקשר איתנו ללא הפסקה.
לצפייה בסרטון מעמיק על האתגרים בדרך להתעוררות רוחנית
זה הזמן להעיז, זה הזמן להאיר!
התעוררות רוחנית היא מסע אישי, עמוק ומלא גילויים. זוהי הזמנה לא רק "להאמין" אלא "לדעת" ולחוות את המהות העמוקה ששוכנת בך.
"12 סימנים להתעוררות רוחנית" חלק א'
'12 סימנים חלק ב'
רוצה להעמיק עוד?
למשיכת המלך הפנימי שלך, ולחיבור רוחני עמוק ומקורקע, המשיכי לקרוא בבלוג שלי!
תרגיש/יבנוח לשאול שאלות... רוב הפעמים השאלות אפילו יותר חשובות מהתשובות.
אני כאן כדי להזכיר לך שיש רוח בחומר, בכל חומר.
באהבה,
אסתר מיכל קציר
מלמדת את הפילוסופיה והפרקטיקה של מנהיגות פנימית כדרך חיים. לא סיסמה.
ומזכירה לך שיש רוח בחומר. בכל חומר.
"אנחנו לא ישויות אנושיות במסע רוחני – אנחנו ישויות רוחניות במסע אנושי."
.png)
תגובות
הוסף רשומת תגובה