פרשת קורח בעין הפ.ר.ד.ס
🔥 כשמנהיג שוכח שהוא מורה דרך פרשת קורח – עיון רב־שכבתי פשט (מה קרה): קורח, איש לוי, מאתגר את ההנהגה של משה ואהרון. הוא לא לבד: לצידו 250 נשיאי עדה – לא שוליים, אלא מנהיגים ממרכז המחנה. הטענה שלהם נשמעת שוויונית ונכונה: "כי כל העדה כולם קדושים – ובתוכם ה'! ומדוע תתנשאו על קהל ה'?" אבל משהו מהותי מתחת לפני השטח משתבש – והסיפור נגמר בבליעה באדמה ושריפה משמים. רמז (הרובד הפסיכולוגי): המרד לא בא מהשאלה – אלא מהמקום שממנה היא נשאלה. לא כל מי שמטיל ספק הוא טועה – אבל השאלה האם הספק נולד מתוך אגו, או מתוך חיפוש אמת. קורח משתמש בשפה של קודש – אבל הוא מדבר מתוך תחרות, לא מתוך חיבור. וכשהלב לא באמת שותף בדיבור – זו לא אמת. זה תדר של פירוד, לא של תיקון. דרש (הבנה רחבה ורגשית): זה סיפור על מנהיגות – אבל גם על הצל של המנהיגות. על מה קורה כשהאדם שוכח שהנהגה היא שליחות, לא מעמד. קורח לא מבקש לבנות – אלא לשבור את הקיים מבלי להציע תחליף פנימי אמיתי. ומשה? במקום להילחם או להצטדק – הוא נופל על פניו. מגיב בשתיקה. בחמלה. אולי גם בצער. ומכאן – הלב נפתח לשאלה: האם גם ...