הארכיטקטורה של העוצמה: מנהיגות מהשורש, מדע ויהדות קוסמולוגית

🔥 כשמנהיג שוכח שהוא מורה דרך פרשת קורח – עיון רב־שכבתי פשט (מה קרה): קורח, איש לוי, מאתגר את ההנהגה של משה ואהרון. הוא לא לבד: לצידו 250 נשיאי עדה – לא שוליים, אלא מנהיגים ממרכז המחנה. הטענה שלהם נשמעת שוויונית ונכונה: "כי כל העדה כולם קדושים – ובתוכם ה'! ומדוע תתנשאו על קהל ה'?" אבל משהו מהותי מתחת לפני השטח משתבש – והסיפור נגמר בבליעה באדמה ושריפה משמים. רמז (הרובד הפסיכולוגי): המרד לא בא מהשאלה – אלא מהמקום שממנה היא נשאלה. לא כל מי שמטיל ספק הוא טועה – אבל השאלה האם הספק נולד מתוך אגו, או מתוך חיפוש אמת. קורח משתמש בשפה של קודש – אבל הוא מדבר מתוך תחרות, לא מתוך חיבור. וכשהלב לא באמת שותף בדיבור – זו לא אמת. זה תדר של פירוד, לא של תיקון. דרש (הבנה רחבה ורגשית): זה סיפור על מנהיגות – אבל גם על הצל של המנהיגות. על מה קורה כשהאדם שוכח שהנהגה היא שליחות, לא מעמד. קורח לא מבקש לבנות – אלא לשבור את הקיים מבלי להציע תחליף פנימי אמיתי. ומשה? במקום להילחם או להצטדק – הוא נופל על פניו. מגיב בשתיקה. בחמלה. אולי גם בצער. ומכאן – הלב נפתח לשאלה: האם גם ...

 "לדבר עם הבורא בלי מתווכים – הדיאלוג הישיר שבין האדם לבריאה" מבוא במציאות שבה רבים מחפשים תשובות דרך סמכות חיצונית – רב, מורה, או 'מבין' – עולה קול עתיק-חדש: הקשר הישיר. לא עם מורה, לא עם שיטה, אלא עם כוחות הבריאה עצמם. המפגש האינטימי, האישי, היומיומי עם החיות הגדולה של הקיום. לא רק אלוהים של הסידור, אלא הנוכחות החיה, הזמינה, שמפעמת בכל נשימה, בכל פנייה פנימית, בכל שיח כנה. הקיום שלנו כאן – הוא לא מקרי. נבראנו בצלם . כלומר – יש בנו ניצוץ, תדר, יכולת לחוש, להבין, להתבונן וליצור קשר ישיר עם מה שמעבר. לא דרך מתווכים. לא דרך היררכיות. אלא דרך הלב שלנו, דרך הנשמה שלנו, דרך הגוף שלנו שמרגיש את האמת עוד לפני שהמילים מתארגנות. בראשית היה תוהו ובוהו  בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹוהוּ וָבֹוהוּ, וְחֹושֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר"! וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי טוֹב. וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ...

תשתית ביולוגית למנהיגות: ניהול חוסן דרך בלוטת האדרנל ומערכת העצבים בעולם שבו קצב השינויים מהיר ואי-הוודאות היא המצב הקבוע, היכולת לשמור על צלילות, יציבות וסמכות פנימית היא לא רק מיומנות ניהולית – היא צורך קיומי. לעיתים קרובות אנחנו מנסים/ות לפתור מצבים של עומס, דריכות או שחיקה דרך כלים קוגניטיביים של ניהול זמן או פתרון בעיות, אך שוכחים/ות שהמחשבה שלנו היא תוצר של הפיזיולוגיה שלנו. הגוף שלנו אינו שוכח; הוא נושא בתוכו את משקעי התקופות המורכבות שעברנו, לצד זיכרונות ומתחים שנרשמו במערכת העצבים עוד קודם לכן. כדי להחזיר לעצמנו את המושכות באמת, עלינו להבין לעומק את שני הצירים המרכזיים המנהלים את חוויית החוסן והסמכות שלנו: בלוטת האדרנל ועצב הוואגוס. 1. בלוטות האדרנל: מנגנון ההישרדות ושחיקת הסמכות המודעת בלוטות האדרנל (יותרת הכליה) הן ה"מרכז התפעולי" של תגובת הסטרס בגוף. הן אחראיות על הפרשת הורמונים קריטיים שנועדו להגן עלינו בשעת סכנה, אך הופכות למעמסה כשהן מופעלות לאורך זמן ללא ויסות מבוקר. קוקטייל ההישרדות (אדרנלין וקורטיזול): ברגע שהמוח מזהה איום – בין אם מדובר בקונפליקט במשרד, עו...

פרשת שלח לך // ראיה פנימית בלב סופה מהפחד לאמונה. מהספק למהות. מלידה של עם – ללידה של תודעה. "וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם..." (במדבר ט"ו, ל"ט) אזהרה פשוטה. אך מהדהדת לאורך דורות: אל תתנו לעיניים שלכם להוליך אתכם למקומות שהלב שלכם עדיין לא בשל לשאת. ״חטא המרגלים״ – או חטא הראייה הצרה הפרשה פותחת בפעולה שנראית נכונה – לשלוח נציגים לבדוק את הארץ. אבל כשחוזרים המרגלים, הם מביאים איתם לא עובדות – אלא פרשנות. הם מדווחים על ענקים, על ערים חזקות, על תחושת חוסר אונים. ומה שגורם לעם לבכות – זו האמירה הסופית: "לא נוכל לעלות." החטא, אם כך, אינו בעצם הדיווח. החטא הוא באמירה ש"זה אבוד מראש" – זוהי הכרזת ספק עמוק. החטא הוא לחטוא למטרה – לטעות בזיהוי של מי ומה אנחנו. כשהלב לא מאמין – העיניים בוגדות, והמציאות נראית כבדה פי כמה. אמונה מול ספק: העומק האמיתי של הניסיון האם אי פעם הרגשת שהכול מסתדר "רק בדיעבד"? שברגעים הקשים – המציאות נראית מפחידה, כאוטית, אפילו אכזרית? אבל פתאום, אחרי זמן, כשמשהו נרקם – את מב...

כלים פשוטים לשקט נפשי בתקופה שאינה פשוטה איזון. פוקוס. מנהיגות פנימית. קודם כל שלום, אני אסתר מיכל קציר. מנטורית לתהליכי חיים בגוף ובנפש, מרצה בארגונים ובמוסדות, וחוקרת קשרים בין מדע, קבלה, גוף ותודעה. השיטה שאני מביאה פועלת בגובה העיניים – עם תרגול גופני פשוט ומוכח, שמחבר אותך בחזרה לעצמך ולמרכז השקט שבתוכך. משנת 2016 אני מלווה אנשים וארגונים בתהליכים של חיזוק חוסן, שיפור ריכוז ותגובה, וויסות רגשי והעמקת תחושת הביטחון והנוכחות.

  תדר 111: רטט מרפא בין תרבויות, מדע ותודעה מאת אסתר מיכל קציר אמנית, מוזיקאית, מאמנת מנטלית ומורת דרך לחיים – משלבת בין גוף, נפש, תודעה ומדע. חוקרת את הקשרים שבין רפואות עתיקות, גלי קול והשפעה נוירולוגית-רגשית. מבוא: מה הסיפור עם 111? בזמן האחרון תדר 111 הרץ זוכה לפופולריות רבה – מוזיקאים, מטפלים בתדרים, מדענים וסקרנים כאחד מביעים עניין הולך וגובר ברטט הייחודי הזה. מעבר לאסתטיקה ולסימטריה שלו, המספר 111 מוכר גם כמספר "מאסטר", ומזוהה בתרבויות רבות עם שערי תודעה , איזון פנימי ויכולת השפעה על שדות רגשיים ואנרגטיים. אך האם יש לכך בסיס אמיתי? ואיך עבדו עם תדרים כאלה בחללי ריפוי עתיקים? להלן סקירה מקצועית מקיפה. תדר 111 – מבט מדעי השפעה על מערכת העצבים: מחקרים עדכניים מתחום הנוירופיזיולוגיה מצביעים על כך שתדרים נמוכים, ובפרט סביב 110–120Hz, עשויים להשפיע על ייצור אנדורפינים , ויסות כאב , הפחתת חרדה ואף סנכרון גלי מוח במצב של מדיטציה קלה. מחקר על השפעת תדרים נמוכים על כאב – NIH תהודה עצבית: מחקר שפורסם ב־2018 מראה כי תדרים באזור זה גורמים לסנכרון בין קליפת המוח לבין גזע המוח – מצ...

  הסולסטיס: בין מדע, קבלה ותרבויות מאת: אסתר מיכל קציר אמנית, מרצה, מאמנת מנטלית ומלווה תהליכי ריפוי והעצמה בגישה משולבת – מדע, גוף ונפש מבוא הסולסטיס, או נקודת ההיפוך, הוא אירוע אסטרונומי המתרחש פעמיים בשנה — בקיץ ובחורף — ומשקף את הנקודות הקיצוניות במחזור השנתי של השמש. מעבר להיותו תופעה מדעית מדויקת, לסולסטיס הייתה מאז ומתמיד משמעות רוחנית, דתית ופולחנית בתרבויות רבות. גם המסורת הקבלית והיהודית מציעה הבנות מעמיקות על משמעות הזמן, האור והחושך, בהקשרים של תודעה ותיקון. אנחנו חיים בתקופה מורכבת. אזעקות. איומים. חוסר ודאות. עבור רבים מאיתנו, זו חוויה של הישרדות – גופנית, רגשית וגם תודעתית. אבל דווקא בזמנים כאלה – יש משמעות להתבוננות בטבע ובקצב שלו. הטבע לא עוצר, גם כשאנחנו בהמתנה. ובימים אלה, מתרחש שינוי עולמי – נקודת שיא בשנה: הסולסטיס . חלק ראשון: הסבר מדעי — מהו הסולסטיס? במהלך השנה, כדור הארץ מקיף את השמש תוך נטיית ציר של כ-23.5 מעלות. נטייה זו גורמת לכך שבחלק מהשנה חצי הכדור הצפוני מקבל יותר אור שמש (קיץ), ובחלק אחר — פחות (חורף). סולסטיס הקיץ (בצפון: סביב 20–21...

בהעלותך – אור גדול וצל כבד: סולסטיס, שמש סוערת ונר אחד בפנים בשבועות האחרונים, כדור הארץ נשטף באנרגיה עזה. התפרצויות סולאריות מהשמש שלחו גלי קרינה ורוח סולארית שפגעו בשדה המגנטי של כדור הארץ. לא רק בלוויינים ובמערכות GPS נרשמו תקלות – גם בתוך הגוף והנפש של רבים נרשמה סערה. תחושות של עייפות לא מוסברת, עצב פתאומי, דופק מואץ, התפרצויות רגשיות – הן חלק מהתגובות הידועות להשפעה של  סערות סולאריות  על המערכת האלקטרומגנטית של האדם. ובזמן הזה ממש, אנו מתקרבים אל  יום הסולסטיס  – נקודת המפנה השנתית של השמש. בשיא הקיץ (21 ביוני השנה), השמש מגיעה לשיא גובהה – היום הארוך ביותר בשנה. זהו רגע של  שיא באור , אך לא של מנוחה. כי אחרי השיא – מתחילה הירידה. אור גדול – אבל בפנים לא בהכרח רגוע כאן נכנסת גם  פרשת השבוע – בהעלותך . היא נפתחת באור: “ בהעלותך את הנרות ” – מצוות הדלקת המנורה בבית המקדש. הרעיון הפנימי, לפי חז"ל, הוא לא רק להדליק נר – אלא לאפשר לאור  לעלות מאליו . רש"י מסביר: “ שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה ”. אבל מיד אחרי האור, מגיע גם הכאב. העם במדבר מתל...

למי מכםן שקרא את המאמר האחרון, כמה שמו. לב שהיתה חסרה ספירה? ספירת הדעת. קשורה בצ׳אקרת הגרון אשר קשור בהילה שלנו, ובגוף האת׳רי.   דעת – הספירה הנעלמת, השער המחבר מאמר מקיף על ספירת הדעת וחיבורה לגוף, לנפש ולתודעה האנושית מדוע ספירת "דעת" נעדרת מרשימת עשר הספירות ברוב המקומות? זוהי שאלה שמעסיקה לומדי קבלה ופנימיות הדורות. לעיתים נכתבות עשר ספירות כך: כתר, חכמה, בינה, חסד... ולפעמים מופיעה במקומה  "דעת" . אבל מדוע יש "רוטציה"? למה כשמונים את כתר – דעת איננה, ולהפך? דעת כספירה "על תנאי" דעת  איננה תמידית, אלא  פונקציה שמתעוררת . היא לא "כח מובנה" כמו חסד או גבורה – אלא  איכות שמופיעה כשיש חיבור : כאשר  חכמה  (ההבזק, הרעיון) מתלכדת עם  בינה  (העיבוד, ההבנה) – נולדת  דעת : החכמה נהיית פנימית, חיה, מחוברת ללב. בלשון החסידות: "אין הדעת נקנית אלא בקירוב הלב". דעת היא לא לדעת  על  – אלא לדעת  מתוך . דעת = חיבור זו הספירה שמחברת בין עולם המחשבה (העליון) לבין עולם הרגש והמעשה (התחתון). לכן היא עומדת  בין שלוש הספירות העליונות ...

חג השבועות – מסע של קבלה, רמז וגילוי דרך הפרדס ועשר הספירות... להלן עץ החיים. בחג השבועות, כשהלילה מתמלא בלימוד והתחדשות, אנחנו נוגעים ברגע נדיר בזמן: רגע של קבלה. קבלה של תורה, של אור, של תדר חיים אחר. זהו לא רק יום חקלאי או יום היסטורי – זהו  שיאו של תהליך רוחני בן חמישים יום , שמתחיל בחירות של פסח ומסתיים באיחוד הרוח והחומר, האינסוף והלב. שיעור שהועבר בשידור חי והועלה לערוץ, בהשראת היציאה מהעומר והכניסה לשבועות. קראתי לו ׳מכאובי הלב׳. החכמים תיארו את מהלך התודעה והחיים דרך ארבעה רבדים – פרד"ס:  פשט, רמז, דרש, סוד . זהו מפתח לא רק להבנת התורה, אלא להבנת עצמנו, את חוויית האדם שמבקש לגדול, להתקבל, להשתנות. פשט – החג כפי שהוא במובן הגלוי, זהו היום שבו, לפי המסורת, קיבל עם ישראל את התורה. אין תאריך מפורש בתורה – רק הספירה של 49 ימים (שבעה שבועות) מפסח, והיום ה-50 נקרא  שבועות . הוא נחוג גם כחג קציר החיטים, כחג ביכורים (בו היו מביאים לבית המקדש את פירות השדה הראשונים), והוא מלווה במנהגים מוכרים כמו אכילת מאכלי חלב ולימוד בלילה – "תיקון ליל שבועות". כל אלה הם עדויות פיזיות, ...